למדן מוסדות חזרה לעמוד הראשי
 
 
 
 
תנאי קבלה לאוניברסיטה  מבחן פסיכומטרי  הכנה לפסיכומטרי  מלגות לימודים  תואר ראשון  תואר שני 
 
לקויות למידה  בחינות בגרות  בחינות בגרות אקסטרניות  בגרות וקבלה ללימודים  מורים פרטיים  שיעורים פרטיים 

תנאי קבלה לאוניברסיטה

אם ברצונכם להתחיל ללמוד באוניברסיטה, אז ודאי שכבר ביררתם תנאי קבלה לאוניברסיטה זו או אחרת, ויתכן כי הנושא מבלבל אתכם מעט. מאמר זה ינסה לסייע לכם להבין במה מדובר, ולענות על שאלות בסיסיות בתחום.

חתך הקבלה 

כל אוניברסיטה מגדירה לעצמה חתך קבלה מינימלי עבור כל חוג או תחום לימוד מסויים. חתך קבלה מינימלי הוא למעשה תנאי קבלה מינימלי שבמידה והנרשם עובר אותו, הוא יתקבל ללימודים ללא תלות במכסה שנקבעה לאותו חוג או תחום לימודים. חתך הקבלה משתנה מחוג לחוג, מאוניברסיטה לאוניברסיטה, ומשנה לשנה. החתך נקבע בהתאם ליחס בין מספר המועמדים ללימודים באותה שנה לאותו תחום לימודים, לבין מספר המקומות באותו חוג. ככל שנרשמו יותר מועמדים ללימוד בחוג מסויים, וככל שמספר המועמדים שיתקבלו קטן יותר, כך יעלה חתך הקבלה המינימלי.

 

תנאי קבלה מינימליים לאוניברסיטה 

על-מנת להרשם ללימודים לתואר ראשון בכל אחת מן האוניברסיטאות, על המועמד להיות בעל תעודת בגרות מלאה (למעט מספר מצומצם ביותר של מועמדים מעל גיל 30 שיוכלו להתקבל למספר מצומצם של חוגים באופן מיוחד). עם זאת, קיימות מכללות שונות בהן ניתן להתקבל ללימודים גם עם תעודת בגרות חלקית. בלימודים לתואר שני ומעלה כבר אין חשיבות בעת הקבלה לפסיכומטרי או לקיום תעודת בגרות.

בנוסף, על המועמד ללימודים לעבור מבחן פסיכומטרי, ולקבל ציון מינימלי של 450 בכדי ללמוד באוניברסיטה. במספר מצומצם של חוגים ניתן יהיה ללמוד גם עם ציון 400 בפסיכומטרי. במידה והמועמד מצליח להגיע לציון התאמה של 500 לפחות עם פסיכומטרי נמוך יותר מ-400, אז קיימת בכל זאת אפשרות עבורו להתקבל אל חוגים מסויימים.

על מנת להתקבל ללימודים באוניברסיטה יש לעבור בחינת רמת ידע באנגלי, והרמה הנדרשת ברוב החוגים באוניברסיטה כתנאי להתחלת לימודים, היא רמת בינוני. מועמדים לשנה א' ברפואה, רפואת שיניים ולימודי משפטים יידרשו להגיע לרמת מתקדמים לפחות על מנת להתקבל ללימודים. את הבחינה ניתן לעבור באחת משתי הדרכים הבאות:

 

ציון התאמה  

בעת ביצוע מיון מועמדים על ידי אוניברסיטה מסויימת, נוצר עבור כל מועמד ציון המשקלל את ציון הפסיכומטרי שלו ואת ציון הבגרות שלו על פי נוסחה מסויימת, אותה יוצר כל מוסד אקדמי לעצמו. ציון זה יקבע האם המועמד עובר את סף הקבלה אל החוג בו הוא מעוניין ללמוד או לא.

 

מצרף

ציון המצרף הוא גיליון המאפשר קבלה על-פי הציונים של הנרשם בבחינות בגרות מסויימות, ללא התחשבות בציון המגן של הנרשם באותה הבחינה. קיימות מספר אופציות להרכבת תעודת המצרף:

  • שפת אם (חיבור או ערבית), אנגלית והיסטוריה.

  • שפת אם (חיבור או ערבית), אנגלית ומתמטיקה.

מספר היחידות המינימלי האפשרי בתעודת המצרף הוא:

  • אנגלית - 4 יחידות לימוד.

  • מתמטיקה – 3 יחידות לימוד.

  • שפה – 2 יחידות לימוד .

  • היסטוריה 2 יחידות לימוד.

תעודת המצרף מהווה למעשה חלופה לקבלה באמצעות תעודת בגרות, אך השנה (2008) הוחלט כי תעודה זו לא תשמש עוד לקבלת תלמידים לאוניברסיטאות. עם זאת, מכללות אקדמיות רבות עדיין משתמשות בתעודת מצרף לקבלת תלמידים גם עתה.

 

מועמד לתלמיד

בכל שנה מתקבלים מספר מועמדים מבוגרים (מעל גיל 30) ללימודים גם ללא תעודת בגרות. מבוגרים אלו מקבלים מעמד של מועמד לתלמיד. על מנת להתקבל ללימודים על המועמדים להיבחן בבחינה הפסיכומטרית ולעמוד בתנאים ובדרישות הקבלה הכלליות וכן באלה של יחידות הלימוד המסוימות, אליהן הם מנסים להתקבל. הקבלה תהיה לשנת לימודים אחת שבסופה ייבדקו הישגי המועמד, ויוחלט האם להעבירו למעמד של מן המניין, להאריך את תקופת לימודיו במעמד הנוכחי בשנה נוספת, או להפסיק את לימודיו. בחוגי מדעי הרוח מועמדים בעלי ממוצע של 7.5 בגרות משוקלל יכולים להירשם ללא בחינה פסיכומטרית אך יאלצו לעבור בחינות כניסה.

תלמידים יכולים ללמוד במעמד מועמד לתלמיד באחד מתחומי הלימוד הבאים:

  • מדעי הרוח.

  • אמנויות.

  • מדעי החברה (למעט פסיכולוגיה ותקשורת).

  • ניהול.

  • מדעים מדויקים.

  • מדעי החיים.

  • בית-הספר לחינוך.

  • בית-הספר לעבודה סוציאלית.

  • החוג לסיעוד.